אחד המונחים שנשים שומעות הרבה בהקשר של היריון ולידה הוא צוואר הרחם. על אף השם שלו מדובר באזור קטן וצר של הרחם, אבל הוא חשוב מאוד להיריון תקין וללידה, עלול להיות מושפע מזיהומים שונים, ומנגעים סרטניים. הינה כל מה שאתן צריכות לדעת על האנטומיה של צוואר הרחם, על התפקידים שלו ועל בעיות נפוצות שאתן עלולות להתמודד איתן במהלך החיים.
האנטומיה והתפקידים של צוואר הרחם
צוואר הרחם הוא החלק התחתון והצר ביותר של הרחם, נמצא בעומק הנרתיק וניתן לראותו בבדיקה גינקולוגית וגינלית. המחבר אותו לנרתיק. צוואר הרחם
מורכב משני חלקים עיקריים: האקטוסרוויקס (Ectocervix), שהוא החלק החיצוני הנמצא בתוך הנרתיק, וחלקו הפנימי האנדוסרוויקס (Endocervix), שהוא החלק הפנימי הפונה אל חלל הרחם.
החלק החיצוני בנוי ממספר שכבות של תאים והחלק הפנימי בנוי משכבה אחת. שני החלקים של צוואר הרחם מכוסים ברירית. לצוואר הרחם יש כמה תפקידים חשובים במערכת הרבייה הנשית:
- שמירה על היריון – במהלך ההיריון, צוואר הרחם נשאר סגור ומייצר ריר סמיך המגן על העובר מפני זיהומים ברחם ומונע לידה מוקדמת.
- תעלה למעבר זרע – בזמן קיום יחסי מין, צוואר הרחם משמש כתעלה שדרכה הזרע עובר אל חלל הרחם ומשם לחצוצרות, שם מתרחשת ההפריה.
- סיוע בלידה – בסוף ההיריון צוואר הרחם מתרכך, מתקצר ונפתח כדי לאפשר את מעבר הולד בתעלת הלידה.
- מניעת כניסתם של גורמי מחלה שונים לתוך הרחם בהיריון ובלידה – במהלך ההיריון צוואר הרחם סגור היטב כדי לעזור לשמור על העובר בתוך הרחם ובמהלך הלידה צוואר הרחם נפתח לכ־10ס"מ כדי לאפשר לתינוק לצאת לאוויר העולם.
בעיות רפואיות הקשורות לצוואר הרחם
נשים רבות מודעות לקיום של צוואר הרחם בהקשר להיריון ולידה, אבל לפעמים גם בשל בעיות רפואיות שונות הקשורות אליו:
מומים מולדים של צוואר הרחם
יש כמה מומים מולדים שיכולים להופיע בצוואר הרחם, אם כי הם נדירים יחסית, כמו צוואר רחם כפול. לרוב המומים האלו אינם גורמים לתסמינים, ומתגלים במקרה במהלך בדיקה גינקולוגית שגרתית או ביקורת דימות. עם זאת, במקרים מסוימים הם עלולים להוביל לבעיות פריון או לסיבוכים במהלך ההיריון והלידה.
זיהומים בצוואר הרחם
צוואר הרחם עלול לסבול מזיהומים שונים:
- HPV – וירוס הפפילומה האנושי – זיהום של נגיף HPV הוא אחד הגורמים העיקריים להתפתחות נגעים טרום סרטניים וסרטן צוואר הרחם. יש יותר מ-100 זני HPV שונים, כאשר חלקם (במיוחד זנים 16 ו-18) מוגדרים בסיכון גבוה לפתח סרטן. הזיהום עובר בעיקר במגע מיני. זיהום מתמשך עלול לגרום לשינויים בתאים של צוואר הרחם, שבהמשך עלולים להתפתח לסרטן.
- דלקות וזיהומים נוספים – צוואר הרחם עלול להינזק גם מפתוגנים אחרים כמו חיידקים, פטריות ונגיפים נוספים. זיהומים נפוצים כוללים דלקת צוואר הרחם (צרוויציטיס), זיהומי מערכת המין כמו כלמידיה, הרפס גניטלי ועוד. תסמינים של דלקת או זיהום יכולים לכלול הפרשות לא תקינות מהנרתיק, גירוד, כאב, דימום חריג ואי נוחות באזור האגן.
אבחון מוקדם של הזיהום וטיפול אנטיביוטי מתאים חשובים למניעת סיבוכים כמו מחלות דלקתיות של האגן (PID).
סרטן צוואר הרחם
סרטן צוואר הרחם מתפתח לרוב באיטיות לאורך כמה שנים. גורם הסיכון העיקרי הוא זיהום מתמשך בזני HPV מסוימים. גורמי סיכון נוספים כוללים עישון, מערכת חיסונית מוחלשת, ועוד. בשלבים המוקדמים סרטן צוואר הרחם לרוב אינו מלווה בסימפטומים. עם התקדמות המחלה, תסמינים אפשריים כוללים דימומים לא סדירים או לאחר קיום יחסי מין, הפרשות נרתיקיות בעלות ריח רע, כאבי אגן ועוד.
- אבחון ובדיקות לגילוי סרטן צוואר הרחם – הסריקה העיקרית לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם היא בדיקת משטח צוואר הרחם (PAP). בבדיקה זו, הגינקולוג לוקח דגימת תאים מצוואר הרחם ושולח אותה לבדיקה פתולוגית במעבדה. בדיקה זו מומלצת לכל אישה מגיל 25 עד 65 אחת ל-3 שנים. כמו כן, קיימת בדיקת HPV לזיהוי הזנים בסיכון גבוה של הנגיף. במקרה של ממצא חריג, בדיקות אבחנתיות נוספות כוללות קולפוסקופיה (בדיקת צוואר הרחם במכשיר המגדיל), וביופסיה של רקמת צוואר הרחם.
- טיפולים ומניעה של סרטן צוואר הרחם – במקרה של גילוי נגעים טרום סרטניים, יש כמה שיטות כירורגיות להוצאתם כמו קריותרפיה, לולאת LEEP, קונוס או כריתה של כל צוואר הרחם. אם הרופאים מאבחנים סרטן צוואר הרחם פולשני, הטיפול תלוי בגודל הגידול, בשלב שבו הוא אובחן ובמצב הבריאות הכללי של האישה. אפשרויות הטיפול כוללות ניתוח (כריתת צוואר הרחם, כריתת רחם מלעורית או רדיקלית), כימותרפיה וטיפולים ממוקדים. חשוב מאוד לציין שקיים חיסון נגד HPV. חיסון זה מומלץ על ידי משרד הבריאות לכל הבנות והנשים בין הגילאים 9 עד 26, והוא ניתן בסדרה של 3 מנות.
סיכום
צוואר הרחם הוא חלק חשוב מאוד מהרחם, שעוזר לשמור על היריון ולידה תקינים. עם זאת, הוא עלול להיחשף לזיהומים שונים ואף לפתח נגעים סרטניים, ולכן חשוב להכיר את גורמי הסיכון ואת הטיפולים הנפוצים כדי לשמור על הבריאות שלכן.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.