אדמת ילדים היא מחלה נגיפית מדבקת הפוגעת בעיקר בילדים ונוער, אך יכולה להופיע גם אצל מבוגרים. למרות שברוב המקרים מדובר במחלה קלה יחסית החולפת מעצמה תוך מספר ימים, חשוב להכיר את התסמינים, הסיבוכים האפשריים ודרכי הטיפול והמניעה. הדבר חשוב במיוחד כאשר מדובר בנשים בגיל הפוריות, שכן הידבקות באדמת במהלך ההיריון עלולה לגרום לסיבוכים חמורים.
תסמינים נפוצים של אדמת ילדים
הופעת פריחה אדומה על העור
אחד הסימנים הבולטים ביותר של אדמת ילדים הוא הופעת פריחה אדומה על פני העור. הפריחה מופיעה לרוב כ-2-3 שבועות לאחר החשיפה לנגיף, ומתחילה בפנים ובצוואר ומתפשטת בהדרגה לשאר חלקי הגוף. הנקודות האדומות הן בדרך כלל שטוחות או מעט מוגבהות, ולעיתים מלוות בגרד.
חום ותסמינים דמויי שפעת
לצד הפריחה, חולים רבים באדמת חווים גם תסמינים נוספים הדומים לשפעת, כגון חום גבוה (מעל 38 מעלות צלזיוס), נזלת, שיעול, כאבי גרון, כאבי ראש ותחושת חולשה ועייפות. תסמינים אלו מופיעים בדרך כלל לפני הפריחה ויכולים להימשך מספר ימים עד שבוע.
הגדלת בלוטות הלימפה
תסמין נוסף שיכול להעיד על הידבקות באדמת הוא הגדלה של בלוטות הלימפה בצוואר ומאחורי האוזניים. בלוטות לימפה מוגדלות הן תגובה טבעית של מערכת החיסון כנגד זיהום, והן עשויות להיות רגישות או כואבות למגע. הגדלת הבלוטות נעלמת לרוב מספר ימים לאחר הופעת הפריחה.
אבחון וזיהוי של אדמת ילדים
בדיקת נוגדני אדמת בדם
אבחון של אדמת ילדים נעשה בדרך כלל על סמך התסמינים הקליניים האופייניים, אך לעיתים נדרשת בדיקת דם לאישור הנוכחות של נוגדנים לנגיף האדמת. ניתן לזהות נוגדנים מסוג IgM בבדיקת דם כבר כמה ימים לאחר תחילת התסמינים. בדיקת נוגדנים יכולה להיות חשובה במיוחד בנשים הרות שנחשפו לנגיף ובסיבוכים נדירים של המחלה.
בדיקה גופנית של רופא
אבחון אדמת ילדים יעשה לרוב לאחר בדיקה גופנית על ידי רופא ילדים או רופא משפחה. הרופא יבחן את הפריחה האופיינית, יחפש הגדלה של בלוטות לימפה וישאל על שאר התסמינים. במקרים מסוימים ולצורך שלילת מחלות אחרות עם תסמינים דומים, הרופא עשוי להפנות לבדיקות מעבדה נוספות כגון ספירת דם או בדיקות דימות.
סיבוכים אפשריים של אדמת ילדים
סיבוכים במהלך ההיריון
אדמת בזמן היריון היא מצב מסוכן שעלול לגרום לסיבוכים קשים אצל העובר, במיוחד אם האם נדבקה במחלה במהלך השליש הראשון של ההיריון. הנגיף עלול לעבור דרך השליה ולפגוע בהתפתחות העובר, ולגרום למומים מולדים כגון לקות שמיעה, מומי לב, בעיות ראייה ופיגור שכלי. במקרים קיצוניים ההידבקות עלולה לגרום להפלה או לידה מוקדמת.
דלקת מפרקים ובעיות נוירולוגיות
במקרים נדירים, זיהום באדמת עלול להוביל לסיבוכים כגון דלקת מפרקים (בעיקר אצל נשים מבוגרות) או מעורבות נוירולוגית כגון דלקת מוח. דלקת מפרקים על רקע אדמת מתבטאת בכאבים, נפיחות ונוקשות במפרקים שונים בגוף, ויכולה להימשך מספר שבועות עד חודשים לאחר ההחלמה מהמחלה עצמה. במקרים של דלקת מוח מדובר במצב חירום רפואי המצריך אשפוז מיידי.
טיפול ומניעה של אדמת ילדים
תרופות להקלה על תסמיני המחלה
הטיפול באדמת הוא בעיקר טיפול תומך שמטרתו להקל על התסמינים עד להחלמה מלאה. ניתן להשתמש בתרופות להורדת חום כגון פרצטמול או איבופרופן. מנוחה מספקת, שתייה מרובה וטיפול באמצעות קומפרסים קרים או אמבטיות פושרות יכולים לסייע בהפגת הגרד והחום. חשוב להקפיד על היגיינת ידיים למניעת הדבקה של הסביבה. במקרים של סיבוכים כגון דלקת מוח או דלקת מפרקים יינתן טיפול ספציפי בהתאם למצב.
חיסון נגד נגיף האדמת לצורך מניעה
המניעה היעילה ביותר נגד אדמת ילדים היא באמצעות חיסון. החיסון נגד אדמת הוא חלק מתרכיב ה-MMR הכולל גם חיסון נגד חזרת וחצבת. בישראל מומלץ לחסן פעמיים – בגיל שנה ובכיתה א'. החיסון בטוח ויעיל מאוד ומעניק הגנה ארוכת טווח. נשים שמתכננות היריון ולא מחוסנות או מחוסנות חלקית, מומלץ שיחוסנו טרם ההיריון למניעת אדמת מולדת. חשוב לציין כי החיסון מכיל נגיף חי מוחלש ולכן לא ניתן לחסן בזמן היריון.
הנקה היא אמצעי נוסף להגנה על תינוקות צעירים מפני אדמת. חלב האם מכיל נוגדנים שמועברים מהאם המחוסנת לתינוק ומספקים הגנה זמנית. עם זאת, משאבת חלב אמדה יכולה לסייע במקרים בהם האם אינה יכולה להיניק באופן ישיר, ועדיין מאפשרת לתינוק ליהנות מיתרונות חלב האם.
לסיכום
אדמת ילדים היא מחלה שניתנת למניעה באמצעות חיסון יעיל ובטוח. למרות שברוב המקרים המחלה חולפת מעצמה ללא סיבוכים, חשוב להיות ערניים לתסמינים ולפנות לרופא במקרה הצורך, במיוחד כשמדובר בנשים בהיריון או במקרים של סיבוכים. הקפדה על חיסונים במועד, היגיינה נאותה ומודעות לתסמינים הם המפתח למניעת התפשטות המחלה ולטיפול מהיר ויעיל במקרה הצורך. זכרו תמיד להתייעץ עם הרופא המטפל בכל מקרה של חשש להידבקות או הופעת תסמינים.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.