תחום הביו-קונברג'נס בישראל רושם קפיצת מדרגה מרשימה, עם הכפלת מספר החברות הפעילות מ-90 ב-2019 לכ-188 כיום. שילוב הכוחות בין מדעי החיים, ההנדסה והטכנולוגיה אינו עוד חזון תיאורטי, אלא תעשייה צומחת שנתמכת בהשקעות של כ-900 מיליון ש"ח. מאחורי הצמיחה המהירה עומדת אסטרטגיה לאומית סדורה, תשתיות מחקר מתקדמות ופוטנציאל שמזנק מעבר לעולמות הרפואה. מאחורי המספרים האלה מסתתרת תמונה מעניינת יותר: לא רק כמה חברות יש, אלא איפה הן פועלות ומי מממן אותן. הינה הנתונים לפי תחומים, קצב צמיחה והיקפי השקעה.
כמה חברות ביו-קונברג'נס פועלות כיום בישראל?
המיפוי הרשמי העדכני ביותר מדבר על 188 חברות נכון לאוקטובר 2025, לפי הדוח האמצע של התוכנית הלאומית לביו-קונברג'נס. הדיווחים שפורסמו קודם לכן מונים 186 חברות. הפער הקטן נובע ככל הנראה ממועד חיתוך שונה או מעדכון מאגר הנתונים, ולכן נכון לדבר על טווח של 186 עד 188. עבור מי שצריך מספר אחד לציטוט, 188 הוא המספר המתועד בדוח המפורט, ו-186 הוא המספר שחזר בהודעות לתקשורת.
ההגדרה עצמה חשובה. חברה נחשבת ביו-קונברג'נס כשתהליך הפיתוח שלה משלב לפחות שתי דיסציפלינות, אחת מהן מדעי החיים, ומחייב מעורבות פעילה של מומחים משני העולמות. מי שמפתח מולקולה בשיטות מעבדה רגילות לא נכנס למיפוי.
הצמיחה מ-90 ל-186 חברות: מה קרה מאז 2019?
המספר הוכפל בערך תוך שש שנים. התחום הועלה כתוכנית לאומית בפורום תל"ם ב-2019, וביולי 2022 יצאה לדרך תוכנית חומש בהיקף של כ-1.3 מיליארד ש"ח. מאותו רגע החברות נוספו בקצב יציב ולא בקפיצות חד פעמיות.
קצב הגידול השנתי בתעשייה
אם מחשבים ממוצע שנתי מ-90 ל-186 לאורך שש שנים, מקבלים גידול של כ-12 עד 13 אחוזים בשנה. זה חישוב שלנו ולא נתון רשמי, אבל הוא מתיישב עם התיאור של הדוח על צמיחה רציפה לאורך כל התקופה. לכל חברה כזו נדרשות מעבדות, רגולציה ומחזורי פיתוח ארוכים, ולכן קצב כזה הוא לא מובן מאליו.
גורמי הצמיחה המרכזיים
ארבעה גורמים בולטים: הכרזה לאומית שנתנה ליזמים ולמשקיעים ודאות, תשתיות מחקר משותפות שנבנו בין 2022 ל-2025, תוכניות הכשרה שמחברות ביולוגיה להנדסה ושבעה קונסורציומים רב תחומיים שבהם הושקעו כ-179 מיליון ש"ח. בנוסף לכך, בסיס הידע הישראלי בבתי חולים, מכשור רפואי, פיזיקה ומדעי הנתונים מאפשר למצוא שותפים מקצועיים מתחומים שונים תחת קורת גג אחת.
באילו תחומים פועלות חברות הביו-קונברג'נס?
פילוח 188 החברות מתוך רשות החדשנות מראה שהבריאות עדיין מובילה, אבל כמעט מחצית מהחברות פועלות מחוצה לה: 95 חברות בבריאות, 40 במזון, 22 בחקלאות, 21 בתעשייה, 8 בסביבה ואנרגיה ו-2 בלייףסטייל.
בריאות ומכשור רפואי
כאן מדובר בכחצי מהמערכת. השתלות חכמות שמנטרות פרמטרים כמו רמת סוכר, שבבים ביולוגיים שמדמים תגובות של איברים לצורך בדיקת תרופות ופלטפורמות בינה מלאכותית לאבחון. המעבדה הלאומית לביו-התקנים וביו-שבבים, בתקציב של 113 מיליון ש"ח, אמורה לחזק בדיוק את הכיוון הזה.
מזון וחקלאות
40 חברות במזון ועוד 22 בחקלאות, יחד קרוב לשליש מהמערכת. הדגש הוא על חלבונים חלופיים, תסיסה מבוקרת, בשר מתורבת וחקלאות מדייקת, וההכרה הרגולטורית בשיווק בשר מתורבת בישראל פתחה שוק ממשי לחברות האלה.
תעשייה ואנרגיה
הקבוצה הקטנה ביותר, 31 חברות בסך הכול, אבל עם הפוטנציאל הרחב ביותר: חומרי בנייה ביולוגיים, חיישנים לזיהוי זיהום אוויר ומערכות שמפיקות אנרגיה ממקורות ביולוגיים. מכאן אפשר להסיק שהתחום עוד לא התבגר, אבל הוא כבר ממופה.
היקף ההשקעות: 900 מיליון ש"ח ותפקיד רשות החדשנות
לפי דוח הפעילות של רשות החדשנות, נכון ל-2025 פועלות בישראל 186 חברות ביו-קונברג'נס בתחומי בריאות, מזון, חקלאות, תעשייה ואנרגיה, לעומת כ-90 חברות ב-2019. בשלוש השנים האחרונות הושקעו בתחום כ-900 מיליון ש"ח מהממשלה ומהשוק הפרטי, ורשות החדשנות השקיעה כ-350 מיליון ש"ח ישירות בסטארטאפים שמפתחים מוצרים מבוססי ביו-קונברג'נס. הרשות משקיעה בין 100 ל-150 מיליון ש"ח בשנה ותומכת בכ-70 חברות בכל רגע נתון. הכסף זורם בכמה ערוצים: מענקים לחברות בשלבים מוקדמים, מימון קונסורציומים והקמת תשתיות משותפות.
השקעת הממשלה מול השוק הפרטי
מהצד הממשלתי: 276 מיליון ש"ח בתשתיות מחקר בין 2023 ל-2025, ועוד כ-350 מיליון ש"ח בהשקעה ישירה בסטארטאפים. את היתרה משלימים משקיעים פרטיים ושותפים תעשייתיים. במעבדה לביו-התקנים, למשל, הרשות הקצתה 75 מיליון ש"ח, וחברות כמו התעשייה האווירית השלימו את הפער לסכום הכולל. הפילוח המדויק בין כסף ציבורי לפרטי בכל פרויקט לא פורסם, ולכן אנחנו לא מנסים להעריך אותו.
לאן התעשייה צועדת ב-2026?
מספר החברות הרשמי ל-2026 עוד לא פורסם, והדוח המפורט האחרון נעצר באוקטובר 2025. עם זאת, כל הסימנים מצביעים על המשך התרחבות: תוכנית החומש פעילה, התשתיות החדשות נכנסות לשימוש, ויוזמת IBFI, קונסורציום לאומי לבינה מלאכותית בביולוגיה ורפואה, אמורה להניב חברות שנשענות על נתונים ביולוגיים מובנים. במקביל, תוכניות ההכשרה של הרשות מרחיבות את מאגר היזמים.
הזהירות במקומה. פיתוח ביולוגי ורפואי נמשך שנים, רגולציה מורכבת, והמאבק על כוח אדם מיומן קשה. ההערכה היא שהצמיחה תימשך, אבל כדאי להמתין למיפוי הבא לפני שמגדירים מספר.
לסיכום
תחום הביו-קונברג'נס בישראל מציג צמיחה מרשימה והכפלה במספר החברות מאז 2019 תוך התרחבות מבריאות ומכשור רפואי גם לעולמות המזון, החקלאות והתעשייה. השילוב בין הגדרה לאומית ברורה, תשתיות מחקר מתקדמות והשקעה מקיפה של כ-900 מיליון ש"ח מהממשלה ומהשוק הפרטי, מבטיח שהמגמה החיובית תמשיך ללוות את התעשייה גם בשנים הבאות.
שאלות נפוצות על ביו-קונברג'נס בישראל
כמה חברות ביוקונברג'נס פועלות כיום בישראל ובאילו תחומים?
בין 186 ל-188 חברות נכון לסוף 2025, לפי מיפוי התוכנית הלאומית. 95 בבריאות, 40 במזון, 22 בחקלאות, 21 בתעשייה, 8 בסביבה ואנרגיה ו-2 בלייףסטייל.
מה ההבדל בין ביו-קונברג'נס לביוטכנולוגיה רגילה?
בביו-קונברג'נס הפיתוח משלב לפחות שתי דיסציפלינות, אחת מהן מדעי החיים, עם מעורבות אמיתית של מומחים מהנדסה, פיזיקה, מחשוב או מתמטיקה. ביוטכנולוגיה רגילה יכולה להישאר בתוך הביולוגיה בלבד.
כמה כסף השקיעה רשות החדשנות בתחום הביו-קונברג'נס?
כ-350 מיליון ש"ח ישירות בסטארטאפים, 276 מיליון ש"ח בתשתיות מחקר ב-2023 עד 2025, ועוד כ-179 מיליון ש"ח בקונסורציומים יחד עם שותפי תעשייה. סך ההשקעה בתחום, מהממשלה ומהשוק הפרטי יחד, מגיע לכ-900 מיליון ש"ח.
אילו ענפים נהנים הכי הרבה מהטכנולוגיה הזו?
בריאות מובילה במספר החברות, אחריה מזון וחקלאות. תעשייה, סביבה ואנרגיה קטנות יותר היום, אבל נחשבות לתחומי צמיחה.
האם מספר החברות צפוי להמשיך לגדול?
כל הסימנים מצביעים על כך: השקעה שנתית יציבה, תשתיות חדשות ותוכנית חומש פעילה. מספר מדויק ל-2026 עדיין לא פורסם.
